<h1>תוספות — מעילה</h1>
<h2>דף ו.</h2>
[מעילה י"ד ע"ב] מותר הקטורת מה היו עושין בו היו מפרישין ממנה שכר האומנין. היו מפטמין כאחת ג' מאות וששים וחמשה מנין כמנין ימות החמה להקטיר קטרת בכל יום חצי מנה בבקר וחצי מנה בערב ועוד שלשה מנין לצורך יוה"כ, והיה נותר מן הקטרת כדאמר התם [כריתות ו' ע"ב] פעם לששים שנה או לשבעים שנה היו בה חצאים של שיריים כלומר היו עולין השירים לחצי הקטרת, ועלה קאי הך דשמעתין מה היו עושין מאותו מותר. מפרישין שכר האומנין ממעות הלשכה, ומזכה אותן ע"י אחרים בשביל האומנין והיו המעות שלהם, ומחללים הקטרת על אותם המעות שזכו בהם בשביל האומנין ונכנסין המעות בקדושת הקטרת דהיינו בקדושת תרומה ישנה והקטרת יוצא לחולין ונותנין אותו [אותה] הקטרת לאומנין בשכרם וחוזרים ולוקחין אותה מיד האומנין מתרומה חדשה, ולכך היה צריך לעשות כן לפי שא"א להקטיר קטורת מתרומה ישנה לשנה הבאה משנכנס ר"ח ניסן, וא"ת ולמה הוזקקו לעשות כן מיד שחיללו הקטרת על מעות האומנין היה להם לחזור ולחלל מעות של תרומה חדשה על הקטרת שיצא כבר לחולין, יש לומר דבהכי עדיף טפי לפי שהוא דרך מקח וממכר ממש והוי צניע טפי, א"נ אם לא היו עושין כן אתי לאיתשולי שישכחו שיש לחזור ולחלל קדושת מעות של תרומה חדשה על הקטרת אבל עתה שהוא מפריש ליד האומנין לא אתי לאיתשולי.
